קריאה חתרנית ב"מיץ פטל" מאת חיה שנהב תאריך: 25.04.26

מיץ פטל הוא ספר ילדים ידוע, מוערך ואהוב מאד על הורים, מחנכים וילדים. ברצוני להציע לכם קריאה מחודשת באור צר ומסוים אך חשוב.

בקריאה המשותפת נשים לב הפעם לשוני ההתנהגות בין הגיבורים הראשיים – ג'ירפה ואריה. נבחן את מספר הפעמים שכל אחד מהם יוזם שיחה או פעולה ואת אופייה, מאפייניה ואיכותה של כל עשייה כזאת. כמו שניתן לנחש, אני טוענת שקיים שוני איכותי ומשמעותי שהוא, במקרה כנראה, תלוי מגדר.

הבה ונתחיל.

הטקסט מובא כבמקור, עם השמטות מתבקשות. כל הדילוגים מכילים קטעים ניטראליים לחלוטין מבחינת ענייננו.

הבית של מיץ פטל עמד בקצה החרשה

(…)

אחר הצהריים הלכה לה הג'ירפה בשביל –

ואת מי היא פגשה?

את האריה.

אמנם הג'ירפה היא הגיבורה הראשונה שאנו פוגשים – נקודת חוזק מסוימת אם כי הפעולה לא אקטיבית במיוחד – הליכה – ועוד מוחלשת על-ידי הצירוף "הלכה לה". "היא פגשה" – הפעולה סבילה ומקרית, ההתרחשות נקבעת עבור הג'ירפה. היא מובלת על-ידי האירועים.

יתכן שנראה לכם בשלב זה שקריאה כה דקדקנית היא נוקדנית ומתחכמת – אולם חכו להצטברות הפרטים שיוצרת רושם חד כיווני בעליל.

"שלום אריה."

שוב, מקרה נדיר בסיפור שהג'ירפה פותחת בפעולה. אופייה של הפעולה, לעומת זאת – יצירת קשר – "מותרת" ולגיטימית כעבור נשים.

"שלום ג'ירפה, רוצה לבא איתי?"

האריה עונה ליצירת הקשר ומיד פותח ביוזמה לפעילות. הוא מקדם את העלילה (למרות שעכשיו זהו 'תור' הג'ירפה).

"טוב," אמרה  הג'ירפה.

הג'ירפה מסכימה ונענית ליוזמת האריה ולא מוסיפה דבר משלה. להזכירכם: היא הלכה ביער, היא פגשה את האריה, היא ברכה אותו לשלום ואז כתוצאה מיוזמת האריה – היא מתאימה תכניותיה לשלו, ללא שום הוספת נופך משלה. כאילו לא הייתה לה שום תכנית או אג'נדה משלה ורק חכתה לאריה שיושיע אותה משממונה בעזרת יוזמתו.

…

צלצל האריה בפעמון הקטן שבדלת.

מי אקטיבי, פועל ומניע את ההתרחשות? –כמובן האריה.

…

"תפתח לנו בבקשה את הדלת."

"לא אפתח!" צעק מיץ פטל, "זה סוד!"

"מה נעשה?" שאלה הג'ירפה בלחש את האריה.

מי מתייעץ? מי פונה לעזרת השני? מי חסר אונים, דעה או עצה?
— כמובן הג'ירפה!

"יש לי רעיון," לחש לה האריה.

…

מי יוזם ופותר בעיות?
— כמובן האריה!

הלכו והתחבאו מאחורי שיח רחב.

אמר האריה בעצב: "אבל ג'ירפה."

"מה?" שאלה הג'ירפה.

…

כאן הג'ירפה גורמת לבעיה והאריה הוא זה שמבחין בזה ומעיר לה.

"אז מה נעשה?" שאלה הג'ירפה.

"יש לי רעיון," השיב האריה.

מוכר לכם?

שוב הג'ירפה חסרת ישע, שואלת ונסמכת ואילו האריה הוא שוב בעל הפתרונות.

אם יש איזון, מדוע כאן לא האריה היה שואל מה לעשות והג'ירפה הייתה בעלת הרעיון?

איך זה שפעמיים הג'ירפה שואלת והאריה פותר?

והפעם אפילו יש שימוש במילה 'השיב' החזקה והפסקנית.

…

הלכו והתחבאו מאחורי ברוש גבוה.

אמרה הג'ירפה בעצב: "אבל אריה."

"מה?" שאל האריה.

…

הפעם מובא התהליך בהיפוך תפקידים. שימו לב שהאריה היה הראשון למצא את הבעיה ופתרונה. הג'ירפה, בתור תלמידה ומשתפת פעולה מיומנת – למדה ממנו והעתיקה את דרך הפעולה שלו.

…

עמדו שניהם עצובים ולא ידעו מה לעשות.

אז אמר האריה: "אה, יש לי רעיון"

…

נכון זה כבר נראה מופרך?

תמיד האריה הוא זה שנחלץ ממצבי מצוקה ורק לו הרעיונות.

איפה האיזון?

התחבא האריה מאחורי שיח רחב.

התחבאה הג'ירפה מאחורי עץ גבוה.

…

האריה נוקט פעולה ראשון והג'ירפה מחרה מחזיקה אחריו.

"הנה מיץ פטל!" צעק האריה.

לאור המצב חדש – האריה הוא זה שמגיב, ראשון ובכלל ועוד בפעולה חזקה: 'צעק'.
הוא נוקט יוזמה, פעיל ומניע את ההתרחשות (ואת סדר היום הציבורי).

מיץ פטל שמע את הצעקה ומיד סגר את הדלת.

"אתה רואה," אמרה הג'ירפה בכעס. "בגללך."

כאן קורה משהו מסעיר!

זוהי היוזמה הראשונה (!) של הג'ירפה בסיפור.

ומהי יוזמה זו?

הג'ירפה מאשימה ובאה בטענות.

ניתן לחשוב שזוהי הפעולה היחידה שמצופה מיצור שהוא במקרה נקבה
– להתלונן. (!)

בכה האריה והבטיח שלא יצעק שוב.

…

"הנה מיץ פטל!" צעקה הג'ירפה.

מיץ פטל שמע את הצעקה ומיד סגר את הדלת.

"את רואה," כעס האריה. "בגללך."

בכתה הג'ירפה והבטיחה לא לצעק שוב.

…

האריה בוכה ראשון (בסופו שלדבר, מדובר בחיות בגיל ילדות ומשחק, והג'ירפה הרי צעקה עליו).

ואחר כך מובאת ההתרחשות בהיפוך תפקידים.

אך שימו לב לשוני בצורת הפועל: הג'ירפה – "אמרה בכעס" ואילו האריה בפשטות "כעס".

האין כאן שיקוף ללגיטימציה לכעס השונה בין גברים לנשים בחברה ?

…

"אתה, אתה, אתה – " אמרה הג'ירפה, "אתה פיל!"

זוהי, החדשנות השנייה והאחרונה של הג'ירפה שמיד מאוזנת על יד עוד חמש חזרות על ניחושים כושלים מפי האריה והג'ירפה לסירוגין. כאשר יש כבר חדשנות של הג'ירפה היא מיד מאוזנת על-ידי פעולות דומות של האריה.

…

"בסדר ," השיב מיץ פטל "אבל מה נעשה?"

"התחרות!" הכריז האריה.

"התחרות!" צווחה הג'ירפה.

במפתיע, למי הרעיון, היוזמה וזכות הנעת ההתרחשות? – לאריה.

רק שימו לב לאיכות הפעולה: האריה "הכריז" בשליטה ופסקנות. לעומתו הג'ירפה "צווחה" – פעולה נשית מקובלת ומצופה.

…

צלצל האריה בפעמון הקטן שבדלת.

…

מכאן ועד סוף הסיפור הפעילות זהה מבחינת האריה והג'ירפה. מיץ פטל מכניסם לביתו ומכבדם בשתייה ומגדנות.

ולדיון כמותי קצר:

מבין ארבע פעולות שמוזכרות בסיפור, אחת היא של הג'ירפה ושלוש של האריה.

וזו של הג'ירפה אפילו חלשה משהו –"הלכה לה".

מבין הדיבורים ה'חזקים' (שמביעים החלטה, אמירה, קביעה וכו'):

12 משויכים לאריה ואילו רק 7 לג'ירפה.

אם נוריד את הדיבורים שמאוזנים לאחר מכן בהתרחשות בהיפוך תפקידים (באמירות ה'חזקות' תמיד האריה מדבר ראשון והג'ירפה רק בחזרה של האמירה),

— יש 6 דיבורים חזקים של האריה ורק אחד של הג'ירפה.

כאשר נבחן את הדיבורים ה'חלשים' נראה שחמישה שייכים לג'ירפה ורק אחד לאריה. כשנוריד את השיחות שמאוזנות על-ידי היפוך תפקידים (באמירות החלשות תמיד הג'ירפה הראשונה והאריה חלש רק כשהוא מאזן את החזרה) – נראה שיש 4 אמירות חלשות של הג'ירפה ואף לא אחת של האריה.

ההשפעה של טקסט שכזה מוגברת משום שההטיה סמויה ועדינה. אין כאן מצב של אבא מהנדס רם סטאטוס ואם כנועה בתפקידים 'מסורתיים' – מצב מולו רבים יתקוממו וינקטו בסוג כלשהוא של התערבות מתקנת בבואם לקרא טקסט זה לילדיהם. בסיפור זה מדובר בחיות, עם דרגת עידון של הזדהות מצד הילד וההורים. השוני בהתנהגות "רך" ובקלות חומק מהעין, האוזן והלב, אפילו של אמהות ואבות צעירים, מודרניים, ליבראליים, המאמינים ומיישמים שוויון בין המינים. כך שהיות ש"מיץ פטל" הוא שובה לב, 'זורם', וחיובי במובנים רבים, הרי שההטיה המגדרית הסמויה והעדינה נכנסת היישר ללב השומעים הצעירים (וגם הבוגרים) ללא הזדעקות מנגנוני הביקורת.

אני בטוחה שזו לא הייתה כוונת המחברת, חיה שנהב. ולסיפור יש מעלות 'חינוכיות' רבות ואיכותיות.

אך האם עדיין תוכלו לקרא טקסט זה לידיכם ללא כל שינויים?

נ.ב.

אני כשלעצמי, נוטה ל'שחק' בפתרונות הקריאה שלי: להחליף תפקידים לחלוטין בכל קריאה, או לנכס את כל הפעילות היוזמת והמניעה לג'ירפה (בבחינת העדפה מתקנת) או שלל ניואנסים אחרים ומתחדשים – הכל לפי העדפתכם ולבחירתכם.