קבוצת הורות תהליכית

גישת ההתמקדות עוצבה בשנות השישים על ידי הפסיכולוג והפילוסוף פרופ' יוג'ין ג'נדלין מאוניברסיטת שיקגו. הגישה פותחה כמענה לשאלה מדוע תהליכים תרפויטיים מסוימים מצליחים במקום בו אחרים נכשלים. ההבנות המרגשות והפרקטיות שלו עוגנו בתיאוריה, כמו גם ביישום נרחב ומגוון בשדות הריפוי, החינוך, המחקר והיצירה.

ההתמקדות מתבססת על מיומנות חדשה; מיומנות קשב לתחושות הגוף ולידע הענף העולה מהן. זו דרך עמוקה ובסיסית לפגוש, להכיר ולהבין מצבי חיים, קונפליקטים, אתגרים והתלבטויות. הדרך החדשה הזו, היוצרת קשר חדש, מובילה גם לידע עמוק לגבי תנועת החיים הבאה הנכונה עבורנו. לפיכך הקשבה זו מובילה לתהליכי שינוי, תיקון, צמיחה וריפוי.

עצם ההקשבה, הנושאת בכנפיה משמעות חדשה, שלא ניתן להשיגה באמצעות פרקטיקות ה'מיינד' הרגילות שלנו עצם ההקשבה יוצרת את התשתית שמניעה שינוי בתפישה, בחוויה – ובעשייה.

ההתמקדות היא גישת טיפול וליווי, אך בעיקר היא דרך חיים. דרך זו מאמינה ופועלת מתוך הכרה בתנועת חיים של התפתחות מתמדת. היא מסייעת בהרחבת מניפת נקודות המבט הפנימיות, ומתוך כך הרי היא שימושית ואפקטיבית בבירור, דיוק ופתרון קונפליקטים. עצם ההתכוונות לדרך זו מביאה תחושת רוגע, הפחתת עומסים ולחצים ומקדמת בהירות ושמחה

פנימיים. גם רגשות ואזורים 'שליליים' ושאינם 'פוטוגניים', מכילים אוצרות של ידע והכוונה פנימיים אם נדע להקשיב להם. חרדה וייאוש יכולים להפוך לתמרורי דרך פנימיים התומכים בקבלת החלטות ויצירת שינוי בעולם החיצוני. מצבים הנדמים 'תקועים' וחסומים, נעתרים לתנועת החיים הפנימית ומניבים הכוונה ותשובות הנובעות מלב מהותנו.

ההתמקדות היא מיומנות ההולכת ונבנית. ההסכמה להיות במרחב חדש ורענן, המשתנה ומתהווה תמידית היא משאב רגשי ורוחני. תחושת החוסן הפנימית הנבנית בתהליך זה היא רבת ערך בבואנו להתמודד עם שאלות ואתגרים יומיומיים ובמסוגלות שלנו למצוא וליישם פתרונות מעשיים ויישומיים. איזון בין צרכי ההורה, המערכת המשפחתית וצרכי ההורים עצמם היא דוגמא לאתגר עם פתרון ייחודי וחד פעמי.

ההתמקדות היא כלי אישי, בלתי אמצעי הפועל בו זמנית על השיח הפנימי של ההורה ועל השיח החיצוני אותו הוא מייצר עם הילדים, בן.ת הזוג ומערכות שונות. באמצעות ההתמקדות ומתנותיה, ההורה (וכל אדם וכל אישה) יוכלו לגלות את המשאבים האישיים, ולהשתמש בהם באופן יעיל ויצירתי מול שאלות ודילמות העולות יום יום בבית ובכלל. השיח הפנימי מאפשר הכרה בכישורים וביכולות כמו במקומות המבקשים לגדול ולהתפתח. מתוך ההתנסות הזו, ההורה יוכל להעניק חוויה דומה לסביבתו.

ההתמקדות עניינה בקשר ובאינטראקציות. אנו נעמיק במסע אל הקשר ואיכויותיו הקשר – אל עצמי, למשמעות של עשייתי, ואל האחר והמשמעות הפנימית שלו. יכולות השיח יעמיקו את ההכרה על מניעיה הסמויים והחבויים, עם האינטואיציה. בצד הכרה זו ומתוכה יתגבשו דרכים לרתמה אל חיי המעשה, עם פרקטיקות של איזון וויסות לחצים, התנהלות ברגעי סערה ומשבר, ועם הפיכת היצירתיות לשותפה פעילה.